גזר דין בתיק ת"פ 1803-09

שקלתי  את טענות הצדדים ונסיבות העניין, מצבו של הנאשם מורכב מאוד, לחובותיו הרשעות קודמות משחר נעוריו כעולה מת/1 ואף מאסר על תנאי תלוי ועומד נגדו שכבר הוארך באחת, במובן זה לכאורה דין לשלוח הנאשם לבית האסורים, ואולם לעניות דעתי תהיה זאת תוצאה אכזרית מבחינת הנאשם גם בראי העבירות שבהם מדובר כפי שציין הסנגור המלומד בצדק מדובר בעבירות מלפני שנתיים ימים, כתב אישום תוקן באופן המקל עם הנאשם בצורה משמעותית, המדובר בעבירה של גניבה שלא צלחה, הנאשם נתפס על ידי הקב"ט וכשנתפס התנהג כלפיו התנהגות פסולה במקום ציבורי חלף עבירת האיומים החמורה שיוחסה לו מלכתחילה.

הנאשם הודה בכתב האישום המתוקן, חסך זמן שיפוטי יקר, שמחתי לקרוא את המסמך נ/1, ממש מהעת האחרונה לפיה נמצא שהנאשם מטופל במחלקה להתמכרויות בעירית אשקלון על רקע שימוש בסמים בעבר, הוא נקי מסמים למשך למעלה מ-20 חודשים ונמצא בתהליך טיפול אינטנסיבי, מגלה מוטיבציה גבוהה לשינוי ורצון עז לבנות את חייו ללא סם, הוא מנהל אורח חיים נורמטיבי, משתף פעולה באופן מלא בתוכנית הטיפולית, יחד עם זאת הדרך לשיקום עדיין ארוכה ומסיימת בברכת יישר כח.

הנה כי כן במצב דברים זה אמנם חבל שהנאשם לא צרף תיק זה כפי שביקש לכאורה בעבר וניתנה לו ההזדמנות לכך, אך אין זה ראוי היום לשלוח את הנאשם לבית האסורים.

לא אאריך בשאלה המשפטית המעניינת האם מאסר על תנאי שכבר הוארך פעם אחת הוא חב הפעלה מקום שהעבירה הנוספת השניה בוצעה עוד בזמן תקופת התנאי המקורית או שמא רק מקום שהיא בוצעה לאחר הארכה המאסר על תנאי שהופעל איננו עוד בר הארכה נוספת.

אודה ולא אבוש כפי שגיליתי לב"כ הצדדים במהלך הדיון כתבתי בזמנו בעבר שעל בסיס הוראות החוק פסיקת בית המשפט העליון ודברי מלומדים במשפט דוגמת ספרו של פרופ' אנקר מאסר על תנאי הינה שאפילו העבירה השניה הנוספת בוצעה בתקופת התנאי המקורית, דהיינו עוד לפני שהמאסר על תנאי הראשוני המקורי הוארך בגין העבירה הראשונה והעובדה שנשפט בגין השניה לאחר מכן, איננה משנה דבר מבחינת חובת הפעלת המאסר על תנאי.

יחד עם זאת כפי שאמרתי ליבי איננו נותן לי לשלוח היום הנאשם לבית האסורים, בנסיבות העניין בהתחשב בשנתיים שחלפו מאז ביצוע העבירות, תיקונו של כתב האישום, הודאת הנאשם, ההליך הטיפולי החיובי שהוא נמצא כאן בעיצומו, בנסיבות אלו לעניות דעתי יש מקום גם בלא תסקיר שאעשה כאן שימוש בסמכותי בהתאם להוראת סעיף 85 (א) לחוק העונשין אין ספק שהנאשם עובר טיפול למשתמשים בסמים כעולה מ-נ/1 בהצלחה והוא נמצא בעיצומו, בנסיבות אלו וגם לשיטת המחמירים שהמאסר על תנאי כאן הוא חב הפעלה שכן הוארך באחת, אני מחליט להאריכו פעם נוספת.

בנסיבות העניין כדי שהנאשם יענש בצורה ראויה אני מחליט לעשות הבחנה בין העבירות שבהן הורשע בתיק זה ואני גוזר עליו העונשים הבאים:

1.         בגין העבירה של גניבה, מאריך המאסר על תנאי של 6 חודשים התלוי ועומד נגד הנאשם מתיק 665/09 של בית משפט זה מיום 15.7.09 שהוארך כבר על ידי בית משפט זה ביום ה-13.10.10 בתיק 42013-04-10 בגין עבירה של גניבה מיום 14.10.09 דהיינו עבירה שנעברה 4 ימים לאחר העבירה הנוכחית למשך שנה נוספת מתום תקופת התנאי המוארכת והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור עבירה כלשהי של התפרצות או גניבה.

2.         אני מחייב את הנאשם לחתום על התחייבות כספית על סך 5,000 ש"ח שלא יעבור תוך 3 שנים מהיום עבירה כלשהי של התפרצות או גניבה.

אי חתימה על ההתחייבות תגרור מאסר למשך 50 יום.

   בגין עבירה של התנהגות פסולה במקום ציבורי:

1.         חודש מאסר על תנאי למשך שנה מהיום שלא יעבור עבירה דומה.

2.         אני מחייב את הנאשם לחתום על התחייבות כספית על סך 500 ש"ח שלא יעבור תוך שנה מהיום עבירה דומה.

אי חתימה על ההתחייבות תגרור מאסר למשך 5 ימים.

בשולי הדברים אני מחזק את ידיו של הנאשם בהליך השיקומי שהוא עובר ונמצא בעיצומו ואני מקווה שיוכיח לי שלא טעיתי בהתחשבות בו מעל ומעבר. אני מאחל לו שנה טובה ומבורכת.

זכות ערעור כחוק תוך 45 יום מהיום לביהמ"ש המחוזי בבאר-שבע.

<#22#>

ניתנה והודעה היום כ' אלול תשע"א, 19/09/2011 במעמד הנוכחים.